יום רביעי, 31 באוקטובר 2012

פרק תשיעי: עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו- חלק ב'

על המורים המיתולוגיים לטבע שמלפני קום המדינה

 
 אליעזר שמאלי וילדי כיתתו ב'נשר' עובדים ולומדים בגן הירק. מתוך: ויקיפדיה העברית



(מקש ימני--שמור קישור בשם)

האזנה ישירה

בפרק רואיינה: רחל סבוראי

תמונות   


 מיתוס השומר העברי- פסל אלכסנדר זייד בגבעות שיח הבריק. מתוך: ויקיפדיה העברית

 מדורת השבט- 'אנשי בראשית'

אליעזר שמאלי, דווקא מימין 

עובדי סולל בונה: 'רוזה האדומה' מלפנים, חיים כהן הרשע, הכי שמאלי. מתוך האלבום של נדיה

 מנחם זהרוני- האיש והתנ"ך. מתוך: חנות הספרים של איתמר

 ספרו הנועז של זהרוני על הקשר בין הארץ לתנ"ך

 רחל סבוראי בצעירותה. הייתה תלמידתו של כרמי. מתוך: עמותת דור הפלמ"ח

משה כרמי, היו תלמידים שדימו אותו לנביא. התמונה באדיבות: סמדר כרמי (ביתו)

קישורים מעניינים 

טריקים וירטואלים מצמחים- שתי מצגות חלק א' וחלק ב' שהכנתי לפני כמה שנים לכבוד פורים עבור 'צמח השדה'- מומלץ!

להאזנה: זכרונות של רחל רבין ואורי הורוביץ ממרדכי סגל. מתוך כנס מחקרי הגליל בתל חי. הקלטה שלי. 

'ניגון והדו'- חוברת הזכרון על משה כרמי. באדיבות רחל סבוראי.





יצירות שהושמעו בפרק
  • 'שיעור מולדת', מילים: עלי מוהר , לחן: אפרים שמיר, ביצוע: כוורת, להאזנה מיוטיוב לחצו כאן.
  • 'הסלע האדום', מילים: חיים חפר, לחן: יוחנן זראי, ביצוע: אריק לביא, להאזנה מיוטיוב לחצו כאן
  • 'הניצנים נראו בארץ', מילים: שיר השירים, לחן: לא ידוע, בביצוע ובאדיבות: שרה פרידלנד, רזיה וצבי זלבסקי. להאזנה מתוך האתר 'פיוט' לחצו כאן.
  • 'שיר השומר', מילים: עמנואל לין, לחן: בנימין עומר, בביצוע ובאדיבות: אורה זיטנר, להאזנה מתוך זמרשת לחצו כאן.
  • 'הירקות', מילים ולחן: בנימין עומר (חתולי), בביצוע ובאדיבות: יעל אילת (מתוך הדיסק 'בית קט'), להאזנה מתוך זמרשת לחצו כאן.
  • 'על ההרים', מילים (תרגום): משה כרמי, לחן: אויזביוס מנדישבסקי, ביצוע: ותיקות להקת משמרות, באדיבות זמרשת, להאזנה לחצו כאן.
  • "Beethoven - Piano Concerto No. 5 in E flat major, Op. 73 "Emperor 
  • 'בואו ונצא לטיול קולות', מילים, לחן וביצוע: יואל גרוסברג (מקיבוץ עין שמר). מתוך פרויקט שירה עובדת. 

על השיר 'הניצנים נראו בארץ' (אין קשר לפרויקט שירה עובדת)
שרה פרידלנד בן ארזה ממנה קיבלתי את השיר (והיא גם אחת המבצעות שלו) סיפרה לי שהיא למדה אותו מסבא שלה: ר' אליהו כיטוב. דמות ססגונית ביותר בימי היישוב. 'כי טוב' היה אדם חרדי אך עובד ופועל בניין שהקים תנועת פועליים חסידים בא"י. לאחר קום המדינה הוא אף היה חבר כנסת. מלבד זאת הוא גם היה סופר ואיש חינוך. שרה ציינה לפני שלא ברור לה אם השיר הולחן בארץ בהווי החלוצי או שהגיע איתו עוד מפולין. אבל מכיוון שהמילים נלקחו משיר השירים, וגם משום שהלחן שלו הוא במודוס דורי שהוא סולם נפוץ בקרב המלחינים החלוציים, היא מעריכה שהשיר נכתב כן בארץ. 
שרה ביקשה ממני לשאול אם מי מהמאזינים מכיר במקרה את הלחן,  שייצור אתה קשר:  sarafba50@gmail.com


יצירות שצוטטו בפרק
  • (ספר קריאה) רומן רוסי, מאיר שלו, הוצאת עם עובד, 1988, עמ' 209-210. 
  • (ספר שירים) 'משק יגור טיוטה', יורם טהרלב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1976, עמ' 31 
  • (ספר) בדרך לטבע, יהושע מרגולין, הוצעת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, מרחביה, 1947. 

ביבליוגרפיה ועיון נוסף 
מפורט בחלק א'